עתודה - מאמרים


הקבלה לרפואה באוניברסיטת בן גוריון

נתחיל מההסבר איך למעשה מתקבלים לאונ´ הזאת ובמה התהליך שונה משאר האוניברסיטאות (בהתייחס לעתודאים): לבן גוריון מתקבלים על סמך הראיונות בהתחלה ולאחר מכן עלפי הציונים. כלומר מי שלא עובר את הראיונות – לא יתקבל גם אם יהיה לו סכם העולה בהרבה על הנדרש. לעומת זאת לכל אוניברסיטה אחרת, משום שהראיונות לא מסננים כל כך, הקבלה היא יותר על סמך הציונים והראיון הוא בגדר המלצה, כמובן אם אתה מתנהג כייצור בלתי אנושי גם שם לא תוכל להתקבל לא משנה מה הוא הסכם שלך.

את ההזמנה לראיון הראשון מקבלים בתחילת יוני, במידה ועוברים אותו תוך שבועיים מהראיון הראשון מתקשרים מהפקולטה ומזמינים לראיון שני, כך שלמעשה עד סוף יוני עוברים שני ראיונות ובתחילת יולי אפשר לדעת אם עברת את הראיונות (השנה ב7 אפשר היה לראות באינטרנט).

אז מה הם הראיונות? אני לא יודע, יש אנשים שקשה להם להתבטא או נורא מתביישים, אבל סה"כ לאדם שאוהב לדבר ויודע להתבטא (אני חושב שאלו תכונות שרופא די זקוק להן, בייחוד בתור קצין בצבא) הראיון אמור להיות משהו מאתגר ומעניין ותו לא. בניגוד לכל מה שיגידו, מה שרוצים לראות בראיון זה בן אדם ששלם לגמרי עם ההחלטה שלו ללמוד רפואה, שיודע במה זה כרוך (יתרונות וחסרונות), שיכול להסביר למה הוא רוצה ללמוד רפואה דווקא בעתודה. הם רוצים לראות מועמד שמסוגל לנתח מצב (דילמה מוסרית) מהרבה כיוונים. הם לא מצפים תשובה ישירה וחד משמעית כי פשוט אין! לכן זאת דילמה מוסרית. הם רק רוצים לראות שהמועמד מסוגל לנתח מצב מכל האספקטים שלו – והרי ברור שרופא אמור לדעת לעשות דברים כאלה. הם רוצים לראות שפרט ללימודים למועמד מולם יש גם חיים, שיש לו תחביבים ושהוא בן אדם חברותי. הכי חשוב בראיונות זה לענות בכנות (גם אם התשובה לא הכי יפה עדיף לענות בכנות כי בשיחה של 45 דקות יעלו על השקר), להראות ענייני, בטוח בעצמך, לא לשנות את דעתך בכל פעם שתוקפים אותך (ובהחלט ישנה אפשרות שינסו קצת להצמיד לקיר) – עלייך להתנהג בקרירות, לחשוב מהר אבל אם אתה צריך לחשוב קצת - לא נורא לעצור לשנייה לחשוב ולענות. זה עדיף על פני פליטת פה מיותרת. אין צורך להראות פזיז בהחלטות כי את זה לא אוהבים ברפואה. הראה שכל מילה שיוצאת מפיך נשקלת כמה פעמים בראש ושאתה עומד מאחוריה.
מומלץ לעקוב בתקופה שלפני הראיון למה שמתרחש במדינה, מומלץ לקרוא כמה ספרים וכדי להבין קצת את כל ההיבטים בדילמות המוסריות המפורסמות ישנו ספר שנקרא "רפואה תחת איזמל המוסר". אני עברתי על הספר לפני הראיון והדילמות שהם נתנו לי היו דילמות שונות לגמרי, דילמות אישיות, כך ששינון הספר אינו מומלץ אלא המטרה היא להבין כיצד עלייך לחשוב.

אין שום הבדל בעיקרון בין שני הראיונות. אצלי הראיון הראשון היה יותר מעצבן כי שאלו את השאלות שכולם שואלים "למה רפואה", "למה עתודה" וכדומה.. והראיון השני היה יותר ענייני. נתנו לי מצבים בתור רופא במחלקה וכיצד אני הייתי מתנהג.
לאחר שעוברים את הראיונות, לקראת סוף יולי יתקיים מפגש של כל הסטודנטים לרפואה. אני קורא לזה "מיני גיבושון" . אתם נפגשים בפקולטה, מקבלים הרצאות מהדיקן, סגן דיקן, יו"ר שנה א´ ועוד.. לאחר מכן כל מי שמגיע מרחוק יכול להישאר לישון בדירות של הסטודנטים של שנה ב´. לאחר מכן בערב ישנה מסיבה שזאת הזדמנות נהדרת להכיר את אנשי כיתתך, את העתודאים שאתם וודאי תתחברו בתחילה ואת הסטודנטים של שנה ב´. כמו כן, הסטודנטים משנה ב´ שיארכו אתכם יספקו לכם הרבה מאד מידע שימושי לגבי הפקולטה, לימודים בשנה א´ ועוד. למחרת בבוקר תקבלו מערכת שעות לקרוס קיץ, שיחת פרידה והביתה. במחזור שלי (מחזור ל´) העתודאים היו בקשר לאחר מכן בחופש ואפילו נפגשנו כמה פעמים כך שהגענו כקבוצה של 15 אנשים מגובשים.

ישנו הרגל נוסף שקיים רק באוניברסיטה הזאת שנקרא קורס קיץ. מטרתו להביא את כל הסטודנטים לאותה רמה במקצועות: כימיה, פיזיקה, מתמטיקה, וביולוגיה. זהו קורס של שלוש שבועות שיוצא בסוף אוגוסט/ ספטמבר. הלימודים בקורס הם ברמה של 5 יחידות וכל אותם התלמידים שעושים 5 יחידות במקצועות הנ"ל ייהנו עד מאד בקורס משום שהם לא יצטרכו ללמוד, כולם מתגבשים כי גרים במעונות וכל הזמן ביחד, יכירו קצת את באר שבע ואת הבית חולים (ישנו מאמר מפורט על קורס הקיץ). בכמה מילים אפשר לומר שהקורס הוא חוויה אחת גדולה, ולמרות שהוא גוזל קצת מהחופש שגם ככה אין כל כך לעתודאים, הוא מאד כפי ומעניין.

זהו, כשחוזרים מהקורס בדר"כ יודעים אם התקבלת לאוניברסיטה או לא בגלל שאז בדר"כ כבר יש את הציונים ואת ההחלטות וכל מה שנשאר לך זה לחכות לתשובה מהצבא. במקרה שלי, חזרתי מהקורס ב24 לספטמבר ולמחרת בבוקר קבלתי מכתב קבלה מהעתודה כך שזה יצא ממש טוב.

עניין נוסף שרציתי להזכיר ולקנח בו את המאמר הוא ייחודיות הפקולטה ואיכות הסטודנטים בה. רק באוניברסיטה הנ"ל ישנם שבועות קליניים וימים קליניים. הכוונה היא שהחל מהשבוע הראשון כל סטודנט לרפואה מקבל חלוק ויום אחד בשבוע (יום ג´) הוא נמצא כל היום בבית חולים, הולך אחרי רופאים אמיתיים, לומד לאבחן חולים, לתקשר עם חולים וכך היתרון הוא שהסטודנט רואה את הרפואה באופן מעשי. מאותה סיבה, שבועת הרופאים מתקיימת עוד בשנה הראשונה. כמו כן ישנם גם שבועות קליניים שאלו שבועות שלמים שהסטודנט מלווה אישה הרה לפני לידה ונוכח בלידה עצמה. שבוע כירורגי שהטופ שלו זה שהסטודנט נוכח בניתוח, שבוע שהוא מלווה רופא משפחה ועוד.

לגבי הסטודנטים שם אין לי כל כך הרבה מה להגיד פרט לכך שאלו אנשים מדהימים, חכמים וחברותיים מאד. אני לא יכול לומר איך הסטודנטים לרפואה בבתי ספר לרפואה אחרים בארץ אבל אני יכול לומר שכל אחד ואחד מהאנשים שאני פגשתי בפקולטה היה מקסים. כמו כן בשנים האחרונות ישנו ריבוי עתודאים בבית הספר (גם שנה שעברה כ15 והשנה 15) אז אין מה לדאוג שתהיו בודדים שם ויתרה על כך חשוב לציין כי הסטודנטים מאד מנסים להתייחס באופן שווה אל העתודאים כמו לכל אחד אחר. תזכרו שרואים אותנו בדיוק כמו שאנו רוצים שיראו אותנו. כמו כן יש האומרים שהמוניטין של בית הספר לרפואה בעברית או בת"א גבוה יותר מבן גוריון, אבל רק שתדעו שישנם המון אנשים שם שיכלו להתקבל חופשי לירושלים או לת"א ועדיין בחרו ללמוד שם. דוגמה ממש אמיתית היא שני עתודאים שאיתי במחזור שהתקבלו לכל בתי הספר לרפואה בארץ והעדיפו להישאר בבן גוריון – זה בטח אומר משהו.

בהצלחה לכולכם!!!
ואני תמיד זמין במסרים.
blogTV Live
Copyright©1996-2014, תפוז אנשים בע"מ