התפתחות תינוקות ופעוטות - מאמרים


גמילה (פרידה) מהטיטול מאת שרית ארביב ימיני- פסיכולוגית

 

גמילה (פרידה) מהטיטול

 

רקע

גמילה מטיטול איננה גמילה, כי אם פרידה. למעשה מדובר על פרידה מהצרכים (פיפי וקקי) ולא מהטיטול. כמו כל שלב התפתחותי, גם תהליך זה צריך להיעשות באופן המותאם להתפתחותו האינדיבידואלית והאישית של כל ילד ולא על פי "לוח זמנים" המושפע מגילו של הילד, מעונת השנה או מתהליך של "גמילה קבוצתית" בגן. חשוב מאד שהפרידה תיעשה מתוך דחף התפתחותי פנימי של הילד, ולא בכפייה, אחרת הילד עלול לחוש כי גזלו ממנו משהו והתהליך ייפגע.

 

מתי מתחילים?

 כדי לדעת האם הילד בשל לפרידה מהטיטול, יש צורך לבחון מספר תחומים:
1.בשלות פיזיולוגית - יכולת לשלוט על הסוגרים (להתאפק ולהחזיק).

2.בשלות קוגניטיבית (שכלית) - הבנה כי פיפי וקקי אפשר לעשות או בטיטול או שירותים/ סיר/ ישבנון , וכן הבנת הוראות בסיסיות.

3. בשלות מוטורית – היכולת לעלות על השירותים, להוריד ולהרים בגדים באופן עצמאי.
4. בשלות רגשית - האם הילד מסוגל להיפרד מהצרכים ולשחרר. הפחד הכי גדול בתחילה הוא מהשחרור, מפני שמשמעותו אובדן שליטה.
חשוב גם לדעת כי יש לעשות הבחנה בין גמילה ביום וגמילה בלילה (כך, ילד אשר קם מהשינה עם טיטול רטוב, אין משמעו כי אינו בשל לגמילה מהטיטול במשך היום) - מדובר על תהליכים שונים, אם כי ישנם ילדים אשר בשלים לפרידה מהטיטול הן ביום והן בלילה.

 

איך עושים את זה?

כשלב מקדים לפני הורדת הטיטול ממש, כדאי לרכוש ספרות מתאימה ("סיר הסירים של נפתלי", לדוגמא), להראות לילד איך אמא ואבא עושים בשירותים, לקנות סיר ולתת לילד "להתיידד" איתו (כדאי להתחיל מסיר, כי הוא פחות מאיים ומפחיד מאשר שירותים עבור רוב הילדים). בשלב זה, כאשר הילד מכריז על כך שיש לו פיפי או קקי,  אפשר לשאול - "איפה אתה בוחר לעשות, בטיטול או בסיר?", חשוב להשאיר לילד את יכולת הבחירה ולא לכפות עליו דבר שאינו מוכן לו. במידה והתהליך מתקדם אפשר לנסות ולהוריד לילד את הטיטול לפרקי זמן הולכים ועולים, ולראות מה קורה. בתחילה כדאי להזכיר ולקחת לסיר לעיתים תכופות, יחסית. לאט לאט חיוני להאציל אחריות אל הילד.

 

הפרידה מהקקי  
 חשוב לדעת כי עבור ילדים רבים הפרידה מהקקי קשה יותר ומפחידה יותר מאשר הפרידה מהפיפי. עבור ילדים רבים, עשיית קקי בסיר מספקת  תחושה מוגנת יותר מאשר באסלת השירותים (שם לקקי יש יותר לאן ליפול וזה יותר מפחיד). מאד חשוב לאפשר את העשייה בסיר לכמה זמן שהילד יצטרך ולא לנסות ולהעביר מיד לשירותים. יש לתת לילד להחליט איפה זה יותר בטוח עבורו ולכמה זמן- גם אם יעשה בסיר עד גיל שלוש ואפילו מעבר לכך, זה עדיין בסדר גמור. חשוב להעביר את המסר גם לצוות הגן בו מבקר ולוודא שיש שם סיר שהוא רק שלו (כדאי להביא מהבית) ושלא לוחצים עליו לעשות בשירותים. כמו כן, כדאי (בשלבי הגמילה הראשונים לפחות) לקחת סיר איתכם בכל יציאה מחוץ לבית. ילדים רבים מתקשים ללמוד או מפחדים לעשות את הצרכים בחוץ (או "בשיחים").

 

התאפקות מעשיית קקי היא תופעה שכיחה מאד בתחילת תהליך הפרידה מהטיטול. היא משקפת את הפחד שחש הילד מעשיית הקקי ומהפרידה ממנו. כאשר אנו חשים בכך, כדאי לנסות ולעזור. ראשית, בכל פעם שהילד עושה בסיר, שפכו ביחד את הקקי לשירותים והורידו ביחד את המים. אמרו: "בי בי קקי, מחר יהיה קקי חדש". כך תהיה לילד תחושה שקקי הוא דבר שחוזר ומתחדש ולא נעלם (יש ילדים רבים שמפחדים מיציאת הקקי מגופם כי אולי מחר תיפול לשם יד או רגל? זה מרגיש להם כאילו חלק מהגוף נעלם פתאום וזו בהחלט תחושה מפחידה שצריך להתמודד איתה). מעבר לכך, כשרואים קושי חשוב לא להתעלם אלא לשקף: "לפעמים זה קצת מפחיד לעשות קקי, נכון. אבל חשוב להוציא את הקקי ולא לתת לו להישאר בבטן. אמא/ אבא כאן איתך ואנחנו נעזור". אפשר לשבת ליד הילד בזמן שיושב על הסיר, להחזיק לו את היד, לעודד את הקקי לצאת וכו'.

לעיתים קרובות ילדים מפגינים "התאפקות סלקטיבית", כלומר בוחרים לעשות קקי רק במקום בו חשים בטוח (למשל בבית ולא בגן). מדובר בתופעה טבעית והגיונית לתחילת תהליך של פרידה מהטיטול. כדאי לוודא כי יש במסגרת הגן סיר עבור הילד וכי לא מופעל עליו לחץ לעשות בשירותים. מעבר לכך, אין צורך להתערב (אלא לשקף לילד את תחושותיו, במידה ומעלה את הנושא ביוזמתו).

 

 

עשיית קקי בתחתונים - תקופה של כחודש/חודשיים של עשיית קקי בתחתונים בתהליך גמילה - פרידה היא שכיחה. תקופה ממושכת יותר באופן משמעותי צריכה להדליק "אור אדום" ומעלה צורך בחשיבה מחודשת על התהליך. ייתכן כי הילד לא היה בשל מראש לתהליך הפרידה, ייתכן כי קיימים קשיים רגשיים המקשים עליו בהשלמת התהליך. הסכנה היא אכן בהתקבעות מצב זה לאורך זמן רב. ככל שהילד גדל, קשה יותר יהיה לסייע לו בהשלמת התהליך.

 

מה עושים?

v     במקרים רבים יש המלצה להחזרת טיטול באופן כללי (לא כעונש, אלא מתוך אמירה לילד של "אנחנו רואים שקשה לך ורוצים לעזור") - הדבר לא מעודד רגרסיה, בניגוד למה שנוטים לחשוב, אלא מאפשר לילד לבחור. אם בשל לעשיית פיפי בשירותים, יוכל לבחור לעשות כן גם עם טיטול (או תחתון- טיטול).

v     במקרים אחרים, אנו ממליצים להחזיר טיטול רק לעשיית קקי, אך הילד צריך להיות בשל ולבקש טיטול לפני שעושה בתחתונים. העיקרון הוא שיש להחזיר את הבחירה אל הילד ולשדר לו בו זמנית - "פיפי וקקי עושים או בטיטול או בשירותים, אתה בוחר. אבל לא בתחתונים!".

v     טכניקות של חיזוקים (פרסים וכו') לא יעילות בעיני כאשר קיים קושי רגשי בפרידה מהצרכים, משום שהן רק מקשות על הילד. הוא יודע איפה צריך לעשות, אבל מפחד או קשה לו. הצעת הפרס רק מתסכלת ומעצימה את תחושת הכישלון כאשר לא מצליח.

v     קיימות טכניקות רבות נוספות בסיוע בתהליך (כולל למשל עבודה רבה בחומרים "מלכלכים" כגון חימר, צבעי ידיים וכו'). עם זאת, המלצתי במקרים של קושי משמעותי בתהליך היא לפנות לייעוץ של פסיכולוג התפתחותי אשר יוכל להדריך אתכם ולהתאים את הטכניקות השונות לכם ולילד.

 

 

   ב ה צ ל ח ה ! !

 

 

שרית ארביב ימיני

                                                                          פסיכולוגית בהתמחות התפתחותית

                                                                         sarit.arbiv.yemini@gmail.com                                                                                                    054-7208187

blogTV Live
Copyright©1996-2014, תפוז אנשים בע"מ