עזרה בלימודים ושיעורי בית - מאמרים


בראשית פרק כ"ב

בראשית, כ"ב-עקידת יצחק
סיפור עקידת יצחק נחשב לניסיון העשירי והחשוב ביותר שהתנסה בו אברהם.
בעיות בניסיון
1. בעיה תיאולוגית= דתית
פס´ 12- "עתה ידעתי כי ירא ה´ אתה" עתה= עכשיו, לאחר שאברהם עמד בניסיון.
מדוע ה´ צריך למסות את המאמין, והרי ה´ הוא כל יכול וידע בלב האדם ("בוחן כליות ולב")?
2. בעי המוסרית
ניסיון בו ה´ מבקש להרוג את בנו האהוב הוא ניסיון אכזרי ולא מוסרי. זהו ניסיון קשה מאוד מבחינה נפשית שיגרום למשבר בין האב לבנו.
3. בעיה לאומית
הניסיון מסכן את ההבטחה האלוהית (י"ז,21) שבה ה´ מבטיח לאברהם שמזרעו יתהווה עם גדול.
פתרונות
1. א. לפי רמב"ן- הניסיון בא לצורך המנוסה ולא לצורך המנסה. אלוהים לפי ההשקפה המקראית יודע הכל, לכן הוא מנסה דווקא את אברהם הצדיק כדי לתת לו הזדמנות להכיר את עצמו ולהוכיח לעצמו שהאמנותי בה´ היא אמונה חזקה, והוא יכול להוציא אמונה זו מהכוח אל הפועל.
ב. לפי רמב"ם- הניסיון בא כדי ללמד את הסביבה על צדיקותו של המנוסה , כדי שילמדו ממנו וילכו בדרכיו. המנוסה העומד בניסיון משמש כמודל הזדהות וחיקוי לשאר האנשים.
2. (עונה גם על הבעיה השלישית) הקורא יודע מתחילת הסיפור שמדובר בניסיון. פס´ 1- "וה´ ניסה את אברהם" אינפורמציה זו מחלישה מעט את החרדה ליצחק ולהבטחה האלוהית. מרכז הכובד עובר מהבעיה המוסרית אל השאלה האם אברהם יעמוד בניסיון או לא?
פס´ 2: "ויאמר קח נא את בנך
את יחידך
אשר אהבת
את יצחק
ולך לך אל ארץ המוריה והעלהו שם לעולה על אחד ההרים אשר אומר לך"
הקושי בפס´ 2 הוא דרך הניסוח. ה´ היה יכול לבקש מאברהם בצורה מפורשת וברורה- קח את יצחק. כל ההתחלה נראית לכאורה מיותרת. פתרונות:
1. ה´ מצווה על אברהם את ההקרבה בניסוח הדרגתי כדי שלאברהם יהיה זמן לעכל את הדרישה הנוראה וכדי שלא יקבל הלם ושלא "תיטרף עליו דעתו"- שלא ישתגע.
2. פרוט השלבים מוכיח את צדיקותו של אברהם שעמד בניסיון הקשה. אברהם היה מוכן להקריב את בנו היחיד וזאת כדי להוכיח את אמנותו. כך ה´ יוכל לתת לו שכר על כל דיבור ודיבור לחוד.
מילים וביטויים מנחים:
1. בן- למילה בן, אין משמעות אינפורמטיבית והיא אינה נחוצה להבנת הסיפור. הסופר המקראי חזר על המילה כמעט בכל פסוק כדי לבטא את עוצמת הרגש והאהבה ביחסים בין האב לבנו.
2. הנני- המילה חוזרת בפס´ 1,7,11. אברהם נתון בקונפליקט, בין שתי אהבות:
א. אהבתו ואמנותו לה´.
ב. אהבתו ונאמנותו ליצחק.
הבעיה היא שהוא חייב לוותר על אהבה אחת. הסופר המקראי מדגיש את הקונפליקט באמצעות המילה הנני, שבו מילה המציינת נאמנות ונכונות. בפס´ 1 אברהם אומר "הנני" לה´, ודבר זה מוכיח נאמנות ונכונות לבצע את הצו האלוהי. בפס´ 7 אברהם אומר "הנני" לבנו, הוא מביע את אהבתו ליצחק לבסוף, בפס´ 11, אברהם אומר "הנני" למלאך שמפסיק אותו.
3. "וילכו שניהם יחדיו"- ביטוי זה מופיע בפס´ 6,8 ותפקידו להגביר ולהעצים את הדרמה. האב והבן הולכים ביחד, יש ביניהם הרמוניה, אהבה וקשר מיוחד. עניין זה מבליט את הכאב, שדווקא האב צריך להפר את אחדות הנפש ע"י מעשה אכזרי כל-כך. בפס´ 6- הביטוי מלמד הליכה פיסית של האב ובנו. בפס´ 8- הביטוי מלמד על הליכה במשמעות –קשר נפשי עמוק בין האב ובנו. יצחק מאמין לאביו, ומוכן להמשיך ללכת איתו, למרות תשובתו המעורפלת של אברהם- "ה´ יראה לו השה לעולה".
תפקיד הדמויות המשניות
אחד התפקידים העיקריים של הדמויות המשניות הוא להאיר על הדמות הראשית. הדמויות המשניות: הנערים (העבדים) והחמור. התפקיד הראשון של הדמויות המשניות הוא להבליט את כניסתם של אברהם ויצחק לעולם הקודש שנמצא על ההר, ולכן הנערים והחמור חייב להישאר למטה, בתחתית ההר, שם מקום החולין והארציות. תפקיד שני של הנערים לשמש כניגוד לאברהם ויצחק. אברהם ובנו הם שניים שיש בניהם קשר דם ואחדות נפש ולעומת זאת שני הנערים נמצאים יחד, אך אין בניהם קשר של אהבה וקשר קרוב, הם ניצבים זה ליד זה.
ריבוי פעלים
אברהם מגיב לצו האלוהי- לא בדיבורים אלא במעשים. בפס´ 3 הדבר מוכיח:
1. אברהם מציית בצורה מוחלטת לצו האלוהי (אמונה עיוורת).
2. מבליט את ניסיונו של אברהם להצדיק את מחשבותיו ורגשותיו כששמע את הצו. אדם פעיל בעשייה שוכח את צרותיו ועוסק בהכנות לקראת העקידה.
3. מדגים את זריזותו לקיים את מצוות ה´.
4. מדגים את ניסיונו להשהות את קיום הצו האלוהי.
בפס´ 9,10 מטרת ריבוי הפעלים:
1. אברהם אינו מהסס ואינו מתחרט, אלא ממהר לבצע את כל הפעולות הנדרשות להקרבה.
2. להגביר את המתח הדרמתי ולהביא את הסיפור לקראת שיאו (אלמנט ההשהיה).
השוואה בין הניסיון הראשון (י"ב, 1-9) לניסיון העשירי (כ"ב, 1-19)
הניסיון העשירי כ"ב (1-19) הניסיון הראשון י"ב (1-9)
א. 4, 8, 13, 14 מילה ר.א.ה.ב. 18,17 (הברכה בסוף)ג. הפניה- 2- "לך לך" א. 1, 7 מילה מנחה- ר.א.ה.ב. 2,3 מילה מנחה ברך (ברכה בהתחלה)ג. הפנייה- 1- "לך לך" קשר לשוני
א. ה´ מנסה את אברהם, ועובדה זו כתובה כבר בתחילת הפרק כדי שהקורא יירגע.ב. ניתוק מדבר אהוב- בנו יצחק. מעתידו- ה´ מצווה על אברה לעקוד את בנו יצחק אשר הובטח לו שממנו ימשיך זרעו. לא ניתן להשיב לחיים בן שמת. הפרידה גורמת לביטול ההבטחה וחש תחושה של סוף ואבדון.ג. כנ"ל (פס´ 2).ד. כנ"ל "אחד ההרים אשר אומר לך" (פס´ 2)ה. כנ"ל (ריבוי פעלים) א. ה´ מנסה את אברהם אבל הדבר אינו כתוב.ב. ניתוק מדבר אהוב (ארצו, מולדתו, ביתו) מעברו- ה´ מבקש מאברהם לעזוב את משפחתו, את המסורת האלילית ואת מקום מגוריו ולעבור למקום חדש. הפרידה מולווה בהבטחה וזו התחלה חדשה עם ברכה. ניתן לחזור לעבר.ג. הצו מנוסח בצורה הדרגתית (פס´ 1).ד. יעד לא ידוע "ארץ אשר אראך" (פס´ 1).ה. תגובת אברהם לצו האלוהי: אברהם אינו מגיב בדיבורים אלא במעשים ומבצע מיד ללא ויכוח וללא שאלות את הצו האלוהי. קשר רעיוני
מטרות סיפור העקדה:
1. סיפור העקדה בא להדגיש את אמונתו העיוורת של אברהם באלוהיו, אמונה העומדת מעל רגשי אנוש ומעך נורמות מוסריות.
2. סיפור העקדה הוא סיפור אטיולוגי הבא לענות על שתי שאלות: א. מדוע בעם ישראל נהוג להקריב בהמות ולא קורבן אדם? הסבר: פרק כ"ב הוא מלחמה סמויה במנהג הידוע של עמים זרים שנהגו להקריב קורבן אדם. אבותינו שאלו את עצמם מדוע מנהג זה אינו מקובל גם בקרב עם ישראל. והתשובה ניתנה בסיפור העקדה: אלוהי ישראל אינו מעוניין בקורבן אדם. ב. מדוע בית המקדש נבנה דווקא על הר מוריה? פס´ 14: בית המקדש נבנה על הר מוריה, מכיוון שמעשה העקדה התבצע במקום זה ובכך התקדש המקום לדורות הבאים. הסופר שכתב את פס´ 14 חי בתקופה שבית המקדש היה קיים או יותר מאוחר, והמילה "היום" מרמזת על תקופת הכותב שהיא מאוחרת לזמן הסיפור.


blogTV Live
Copyright©1996-2014, תפוז אנשים בע"מ