Bad Request (Invalid Hostname)


הורים לתינוקות - מאמרים


שאלות ותשובות בנושא רפואת שיניים לילדים

ד"ר אייל בוצר הוא מומחה לרפואת שיניים לילדים ואב לשלושה. מנהל מרפאת השיניים לפעוטות ילדים ונוער אשר במרכז הרפואי תל-אביב (איכילוב). התמחה בהדסה עין כרם, והשתלם בניו יורק במרכז לכירורגיה פלסטית שיקומית. מטפל בין היתר בילודים עם מומי פנים כגון חיך ושפה שסועים, עיוותים מולדים באפרכסות האוזניים וכן הפרעות ביניקה עקב לשון קשורה. ד"ר בוצר מנהל את הפורום לרפואת שיניים לילדים במסגרת קהילות הבריאות של איכילוב באתר תפוז. ושימש לאחרונה כיועץ לתוכנית של משרד הבריאות להכשרת אחיות טיפת חלב לבדיקה ומניעת עששת בפעוטות.



שאלה- האם יש הבדלו בין מברשת שיניים חשמלית לילדים וזאת של המבוגרים? מאיזה גיל מותר להתחיל איתה?
תשובה- ניתן להתחיל בכל גיל כל עוד ניתן לקבל את שיתוף הפעולה של הילד. לעיתים הם חוששים מהרעידות.
בעיקרון ניתן להשיג ניקוי יעיל של השיניים גם עם מברשת רגילה וגם עם מברשת חשמלית. כל מברשת עם אופן שימוש שונה. הרגילה בתנועות קדימה אחורה על קו החניכים. חשמלית - על ידי הזזה איטית של המברשת כאשר ראש המברשת נוגע בכותרת השן עד קו החניכיים, וסיבי המברשת מנקים מתחת לקו החניכיים ("הכיס" של החניכיים)


שאלה- בר שלי בן שנה ושמונה חודשים. מאז השן השלישית בערך (שהגיע האמת ממש סמוך לשניה והראשונה כך שלא חיכינו הרהב..)אנחנו מצחצחים לו שיניים.
אני ובעלי מנסים ללמד אותו שיורקים מים אחרי צחצוח ולא בולעים אבל הוא מתעקש לבלוע אותם, האם זה מזיק? האם יצרני משחות השיניים לוקחים את זה בחשבון? מה עושים?
תשובה- לא מצפים מפעוט לירוק ביעילות. רק החל מגיל 5 וחצי, שש שנים הילדים יכולים לשטוף את הפה מבלי לבלוע. לכן ההמלצות שצחצוח השינים הן שימוש בכמות קטנטנה של משחה- גרגר אורז ושימוש במשחה לילדים שבה כמות הפלואוריד מופחתת מהסיבה הזו.


שאלה- האם בגיל שנה ושמונה חודשים יש משמעות לסוג המברשת? אבא של בר משתמש במברשת חשמלית, האם כדאי גם לבר או שמבחינת יעילות הצחצוח עדיף מברשת ידנית רגילה? האם בעצם יש הבדל?
תשובה- מומלץ מברשת קטנה ביותר אשר מאפשרת להעניק טיפול אישי לכל שן.


שאלה- סתיו בת שנה ו10 - האם מוצץ משפיע על צמיחה ישרה/לא ישרה של השיניים? אם כן- ממתי מומלץ להתחיל לגמול?
תשובה- הכוחות שמפעילים שרירי הפה על המוצץ ודרכו אל השיניים והלסת יכולים לגרום לשיניים בעמדת השיניים כגון בליטה של השיניים קדימה או מנשך קדמי פתוח בו השינים העליונות הקדמיות אינן נפגשות עם התחתונות. לאחר התחלפות השיניים, במידה ועדיין יש כוחות לא רצויים (לעיתם עקב הרגלי בליעה לא תקינים של הלשון) עלול המשנן הקבוע להיות מושפע. ראוי לציי כי רוב הילדים נגמלים עד גיל 4 ולכן לרוב אין השפעה על השניים הקבועות.


שאלה- באיזו משחה מומלץ להשתמש?
תשובה- משחה מומלצת היא משחה לילדים המכילה כמות פלואוריד מופחתת


שאלה- האם אני מזניח את השיניים של סתיו כאשר אני מצחצח לה פעם אחת ביום או שחובתי כהורה לצחצח לה לפחות פעמיים?
תשובה- מטרת הצחצוח היא סילוק רובד החיידקים אשר מצטבר תוך מספר שעות לכן מומלץ הצחצוח פעמים ביום בעיקר לפני השינה אז הפרשת הרוק בפה יורדת ונוכחות החיידקים על השיניים אלימה יותר.


שאלה- נדב כבר בן שנה וארבע ויש לו רק שתי שיניים. אני מתארת לעצמי שתגיד שאין מה לדאוג אבל בכל זאת רציתי לשאול עד מתי סביר שיצמחו שיניים. פשוט זה די מתסכל אותו ואותי כי הוא רוצה ואוהב לאכול אבל הרבה דברים הוא פשוט לא יכול. רוצה גם לשאול, למרות שלא בטוחה שזה מתאים לרופא שיניים אבל בכל זאת: הרבה פעמים הוא עם הלשון שמוטה מעט מחוץ לפה. עשו לו בדיקות של בלוטות התריס והכל בסדר הוא מתפתח בסדר (טפו טפו טפו) שללו די בוודאות שקד שלישי ועכשיו מרגיעים אותנו ואומרים שכנראה יש לו לשון גדולה - האם יש דבר כזה לשון גדולה? האם כשיהיו לו שיניים זה יעבור? הבנתי שלפעמים מדובר ברפיון של שרירי הלסת ואפשר לעשות תרגילים - איזה?
תשובה- מועדי בקיעת השיניים משתנים מילד לילד. וכאשר מתחילה בקיעה מאוחר סביר שתמשך ותר זמן עד מעבר לגיל 3. בבקיעה מאוחרת כשלעצמה אין כל בעיה.
לשון גדולה זו בעיה באבחון. ישנם גורמים רבים אשר חשוב לשלול אותם. (בין היתר הפרעות הורמונליות כגון בלוטת התריס, תסמונת BW, גם בתסמונת דאון יש לשון גדולה, יכולה להיות הגדלה של כלי דם בלשון ועוד סיבות רבות.בהחלט חשוב להבדק על ידי רופא שינים הבקי בנושא.וחשובה ביותר בדיקת תפקודי בלוטת התריס התקינה. ייתכן כי מדובר בהיפוטוניה ואז הטיפול (שבד"כ יעיל ביותר) הוא על ידי קלינאית תקשורת מיומנת מנושא. (אוכל להמליץ על מכון השמיעה ודיבור בבי"ח איכילוב והקלינאית שושי בטלפון 6974444)


שאלה- האם מבנה השיניים- חוסר בשיניים קבועות, שיניים עקומות הוא פגם גנטי שעלול לעבור לילדי?
תשובה- ישנן מחלות גנטיות הפוגעות במבנה האמייל וישנן אחרות הפוגעות במבנה הדנטין, כמו כן למחלות החניכיים רקע גנטי. חסר שיניים, שינים קטנות שינים כלואות שיניים שנושרות באחור.... ועוד ועוד לכולם מרכיב גנטי.לכן באבחון המתבצע בד"כ בבדיקה הראשונה חשוב לספר על "תכונות" כאלו במשפחה מאחר וניתן להקדים תרופה למכה בהרבה מקרים. עם זאת כמו הרבה מחלות גנטיות לא כל מי שנושא את הגן או צרוף הגנים יחלה במחלה אל אולי רק יעביר לצאצאיו.


שאלה- בני בן 3.5 חודשים, לאחרונה הוא מרייר המון, מוצץ את ידיו בטירוף ממש מתנפל עליהן (כשהן בצורת אגרוף) ובוכה תוך כדי שינה, או צרחות במהלך היום.
כשלקחנו לרופא שלל בעיה פיסית וטען שככל הנראה אלו שיניים. האמנם? מתי אם כך תצא השן עצמה החוצה? בנתי שזה עכשיו רק מתחת לפני השטח?
האם טיג´ל אפשר למרות שהוא עוד לא בן 4 חודשים? אם לא, מה כן?
תשובה- הגיל הממוצע לבקיעת שינים הוא חצי שנה והטווח התקין מתחיל בגיל 3 חודשים. עם זאת קשה לנבא מתי יבקעו השיניים (אני מכיר הרבה ילדים שמגיל 3 חודשים צפו כל יום לבקיעת השיניים ופרשו כל בכי קטן, שלשול וריור כ "הנה זה בא" ובקיעת השיניים היתה הרבה יותר מאוחר.
חשוב לדעת שחום גבוה אינו אמור להיות סימן לבקיעת שיניים ובמקרה כזה יש להבדק אצל רופא ילדים לשלול צרות אחרות כגון דלקת אוזנים, דלקת בדרכי השתן - ריפלוקס, ועוד..


שאלה- הבנתי שאמורות להיות 20 שיניים. לסיון יש 8 שיניים למעלה - 4 קדמיות (חותכות?), שתיים בצדדים (ניבים?), ועוד שתי טוחנות. לפי החשבון שלי צריכות להיות עוד 2 שיניים ואני לא יודעת לאן הן ייכנסו. למטה יש 4 שיניים קדמיות ושתיים טוחנות. יש מקום לעוד 2 שיניים בצדדים. בקיצור - האם שיניים נוספות ימצאו מקום שם למרות שנראה לי שאין.איזה עוד שיניים אמורות לצמוח ובאיזה מיקום?
תשובה- ישנן 20 שיניים נשירות אשר סדר בקיעתן הוא: חותכות בגילאי 6-9 חודשים, טוחנות ראשונות בגיל שנה - ונותר מרווח מהחותכות; ניבים בגיל שנה וחצי; טוחנות שניות מאחורי הטוחנות הראשונות לאחר שהלסת מתארכת - גילאי 2-3 שנים.
לעיתים (נדיר ביותר המשנן הנשיר) אין מקום לשיניים ואז יש צפיפות והשיניים מסובבות או מחוץ לקשת הרצויה.


שאלה- באיזה גיל צריך לבקר אצל רופא השיניים לראשונה, והאם ניתן לעשות זאת דרך קופת החולים?
תשובה- ביקור ראשון עד יום הולדת ראשון- מטרת הביקור הראשון במרפאת השיניים הינה בדיקת מצב הפה של הפעוט סמוך לבקיעת השן הראשונה. בדיקה זו מאפשרת אבחון גורמי הסיכון בעוד מועד וטיפול בהם. במסגרת המפגש הראשון אף ניתנת הדרכה מקיפה להורים באשר לאופן ניקוי השיניים. כמו כן, ניתנות הנחיות לגבי הרגלי אכילה, סממנים להתפתחות תקינה ועוד. בקופות החולים בדרך כלל לא עובדים מומחים לרפואת שיניים לילדים (יש מעט יוצאים מהכלל). לכל מומחה ברפואת שיניים יש רשיון מומחה ומספר רשיון מומחה השונה ממספר רשיון הרופא שלו. צריך לשאול ולחקור את הרופא/ה המרפאה.
רופאי שיניים כללים המטפלים בילדים, לרוב אינם יודעים כיצד ומה יש לבדוק בפגישות הראשונות עם הפעוטות (מכיוון שהכשרת הרופאים הכללים כוללת הכשרה מועטה ביותר -אם בכלל- של נושא הפעוטות).


שאלה- מאיזה גיל לתת לפעוטות פלואוריד אם בכלל ובאיזו כמות?
תשובה- על פי הנחיות משרד הבריאות: אין להוסיף פלואוריד באופן גורף אלא רק לאחר בדיקה של רופא/ת השיניים את הילד וקבלת מרשם מדויק מהרופא/ה.
עודף פלואוריד עלול לגרום לפגמים בשיניים הקבועות המתפתחות בתוך הלסת.


שאלה- האם חשוב יותר הפעולה, או הרגלת הילד לעובדה שקורה משהו בפה שלו?
כלומר, לבת שלי, בת תשעה חודשים יוצאת השן השלישית עכשיו, בצמוד לשיניים הראשונה והשניה. רק השן הראשונה כבר חצי בחוץ, אבל האחרות ממש קטנות.
אני מקפידה שכל בוקר וכל ערב עם שטיפת הפנים, אני גם מעבירה לך אצבע שלי בפה, וככה לוחצת על השיניים קצת, כמחקה תנועות צחצוח. יש לנו כמובן כבר מברשת ומשחה מיוחדת, אבל לא יודעת אם כבר להתחיל להשתמש בהם, כי הפה שלה עוד כל כך קטן והשיניים לא ממש בחוץ. אנא הנחיותיך.
תשובה- מתחילים לצחצח את השיניים מהרגע שיש שיניים. לגבי ה"איך"- זה שונה מילד לילד. וחשוב לדעת שצריך לראות את השיניים של הילד. התנוחה הטובה ביותר היא כשהפעוט שוכב על הגב וראשו כל הברכיים של ההורה.החשבות של הצחצוח מגיל "0" היא בכמה רמות:
1. ניקוי השיניים מהחיידקים המתחילים לאכלס את הפה מרגע נוכחות משטח קשה-(שן) וכך דחיית ההדבקה בחיידקים ה"רעים".
2. הפעוט/ה מתרגלים שאלו החיים- אימא או אבא הם אלה שמנקים את השנים וזה די נחמד כי זה גיל שהפעוטות אוהבים שנוגעים להם בפה (שלב אורלי).
3. גם ההורים מתרגלים.
ניסיון להתחיל לצחצח בגיל שנתיים, לרוב מלווה בעימות ו"קרבות" עם הילדים בשלב הראשן הצחצוח צריך להתבצע כל ידי אצבע עטופה בחיתול בד- גזה, ומברשת כדאי להתחיל לאחר בקיעת הטוחנות בהן יש חריצים שקשה לנקות עם הגזה.


שאלה- רועי בן שנתיים כמעט ועדין בלי כל השיניים. הן התחילו לבקוע לו רק בגיל 15 חודשים, כך שהוא עדין מסתגל לרעיון הבקיעה (גם אנחנו).
כל צחצוח מלווה בדם מרוב מלחמה. עוד אציין שלא פעם השיניים שלו מלאות בשאריות של בייגלה וכדומה וחייבים לצחצח!
האם יש סיכוי שהחניכיים רגישים יותר בזמן בקיעה ולכן לא נעים לו הצחצוח והוא מסרב, או שההתעקשות והאנטי הם לכל הפרוצדורה ללא קשר לרגישות?
תשובה- בהחלט יש רגישות החניכיים כאשר בוקעות השיניים ויש דלקת מקומית. צחצוח של אזור דלקתי עלול לכאוב וזו חוויה מאד לא נעימה לפעוט כך שאפשר להבין אותו.
הכללים בצחצוח על ידי ההורים הם לדעתי די ברורים:
1.להעביר המסר כי הדבר חשוב ביותר (כמו ישיבה חגור בכיסא הבטיחות ברכב) -במלחמת התשה בנושא זה לא סביר שרועי ינצח?
2.לשתף את הילד לתת לו את העצמאות אותה הוא דורש אבל עדיין להשיג את המטרה: "היום אתה מנקה ראשון ואמא תבדוק עם המברשת אם נשארו חיידקים"
או "מי ראשון היום אני או אתה"
3.כמובן לא לגרום כאב. ובזמנים של בקיעת שיניים לא חייבים להבריש את אזור החניכיים המודלקים וניתן להמתין יומיים שלושה או לנקות את האזור הרגיש עם קיסם צמר גפן טבול במי חמצן 3%. זה לא כואב, ולא צורב, מחטא ועוזר לריפוי רק מעט חמצמץ.


שאלה- הנקה ועששת- האם הנקה לפני השינה (אחרי צחצוח השיניים - ההנקה היא אמצעי ההירדמות) עלול לעודד עששת? כמו כן הנקה במשך הלילה עצמו?
תשובה- הנקה בתדירות גבוהה עלולה לעודד התפתחות עששת. בעיקר הנקה בלילה אז ישנה ירידה דרסטית בהפרשת הרוק אשר מגן על השיניים.


שאלה- לבני בן השנתיים יש כתמים חומים על הטוחנות התחתונות. זה לא יורד גם עם צחצוח. יכול להיות שזה כבר עששת?
תשובה- חשוב לצחצח היטב את השיניים וכמובן לבדוק את נושא הכתמים. זה יכול להיות עששת אבל גם פגמים מולדים של השיניים אשר עלולים להתפתח בקלות לעששת וגם ייתכן שזו צביעה של חיידקים שאינם גורמים לנזק.


שאלה- שחר אוטוטו בת שנה ואין שיניים, הבעיה היא שאני רואה את השיניים בחניכיים (כמה חודשים כבר) זה בסדר? נורמלי לראות כך את החניכיים? עד איזה גיל אמורות לבקוע שיניים? ואם לא אז מה עושים?
תשובה- ניתן להירגע, השיניים בוקעות עד גיל 3. ונדיר שחסרות שיניים. מצב נדיר שכזה אמור להתגלות בזמן מאחר שהפעוט אמור להיות בתהליך סדיר של ביקורים במרפאת השיניים אשר מתוזמנים על פי גורמי הסיכון של הילד ועל פי שלבי הבקיעה.


שאלה-בני בן 4 חודשים אבל אנחנו משתדלים לא להרגיל אותו למוצץ כל הזמן אלא רק למצבי "חירום". האם עדיף לתת מוצצים יותר גדולים ככל שהילד גדל או האם עדיף להשתמש עם המוצצים הקטנים? האם ישנה עדיפות לסוג מסוים של מוצץ? גומי או סיליקון?
תשובה- ההנחיות אינן חד משמעיות בנושא: מוצצי סיליקון- בזמן בהלת שתלי הסיליקון ייעצו שלא להשתמש בסיליקון לאחר בקיעת השיניים מחשש לבליעת חלקיקי סיליקון. מוצצי גומי- הגומי עלול לשחרר חומרים מסרטנים N-ניטרוזאמינים. לכן ההמלצות לגבי מוצץ הן:
1. להשתמש במוצצים עם תו תקן.
2. לא לקשור את המוצץ עם סרט לבגד (עלול לחנוק או להיתפס בזמן שהתינוק זוחל/הולך ולגרום לחבלה).
3. להחליף המוצץ כשהוא בלוי או חלקים בו רופפים (היו מקרי חנק מחלקי מוצץ).
4. לחטא המוצץ לאחר מחלה
5. לגמול ממוצץ עד גיל 4


שאלה- אור בן 9 חודשים ויש לו נטייה בחודשים האחרונים לתפוס את החלק התחתון של המוצץ עם השפה התחתונה, כלומר החלק התחתון של המוצץ נמצא בתוך הפה.
הבנתי שזה לא ממש מומלץ. עד כמה זה קריטי באמת? והאם כדאי למנוע ממנו את המוצץ בכלל? מכיוון שזו הדרך היחידה שהוא מוצץ אותו.
תשובה- אחיזה כזו לא מומלצת, כיוון שכך עלול להיווצר עידוד של צמיחת הלסת התחתונה והטיה של השיניים התחתונות. רצוי להיות במעקב מומחה/ית לרפואת שיניים לילדים אשר יחוו דעתם לאחר בדיקה של אור.


שאלה- הילדונת בת השנתיים מוצצת את המוצץ הפוך. לא ברור למה, גם כשהיא מכניסה אותו ישר, היא מסובבת אותו בפה. האם זה עלול להזיק?
תשובה- לא אמורה להיות השפעה מיוחדת למציצה הפוכה בעבר יחסו חשיבות רבה לצורת המוצץ האורטודונטי ואכן ילדים רבים מוצצים אותו הפוך. לכן יצאו מוצצים פחוסים סימטריים.
היום לא מייחסים חשיבות רבה לצורת המוצץ רק לגודלו (רצוי-שיישאר קטן).


שאלה- ביתי בת 4 וחצי חורקת שיניים בזמן השינה, בעיקר בלילה. החריקות הם מאוד מאוד חזקות (אני תמיד צוחקת שבבוקר אני מחפשת במיטה פירורי שיניים) ורציתי לדעת האם הדבר יכול לגרום נזק לשיניים שלה.
תשובה- הסיבות לחריקת שיניים אצל ילדים אינן ברורות דיין.
יש הטוענים כי הסיבה היא מתח נפשי ויש הטוענים כי הסיבות הן הפרעות סגר או הרגל. שמעתי גם כי חריקת שיניים היא ביטוי לתולעים אצל הילד (לא מוכרת לי ספרות רפואית בנושא). בכל מקרה, ברוב המקרים החריקה בילדים חולפת מעצמה ויש מקום להתערבות רק במידה ונגרם נזק לשיניים הקבועות או למערכת הלעיסה (שרירים ומפרק).


שאלה- בני בן שנה ו- 9 חודשים. אני לא מצליחה לצחצח לו שיניים באופן סדיר משום שהוא פשוט לא מוכן ומסובב את הראש. לאחרונה נראה לי שהחניכיים שלו אדומות מידי. יכול להיות שכבר בגיל כזה מתפתחת אצלו דלקת חניכיים? אם כן - מה אתה ממליץ לעשות בנידון?
תשובה- חניכיים אדומות: עלול להיות שמתחיל לילדך זיהום ויראלי כלשהו. במצב כזה צחצוח עלול לכאוב מאד ולכן כדאי ראשית להיבדק וגם לנקות החניכיים עם מי חמצן 3%.


שאלה- בתי בת שנה ושלושה חודשים. בטיפת חלב נאמר לי שלא מומלץ להשתמש במשחת שיניים בגיל זה (לא לפני גיל 3, לטענת האחות). האם זה באמת נכון?
תשובה- יש מקום לשימוש בכמות קטנטנה של משחה לילדים. הפלואוריד עוזר להתבגרות אמייל השן הצעירה והגברת עמידותה בפני עששת. עם זאת עודף פלואוריד עלול לגרום נזק.


שאלה- בקבוק או מוצץ- תומר מעולם לא לקח מוצץ, וגם לא אצבע. בזמן האחרון הוא מסתובב עם בקבוק במקום מוצץ, כשהוא עייף תופס אותו בין השיניים ומסתובב ככה בכל מקום.בבקבוק יש לרוב מים, ולעיתים תחליף חלב - האם יש לזה נזק לטווח הארוך לשיניים?
תשובה- שני ההרגלים עלולים לגרום נזק לעמדת השיניים, אבל התמ"ל עלול גם לגרום לעששת לכן עדיף מים וגמילה לקראת גיל 4.


שאלה- בחלק הפנימי של השיניים התחתונות ישנה שכבה צהובה שלא יורדת בצחצוח. האם יתכן שזו אבנית? ואם כן איך מורידים את זה?
תשובה- מתיאורך נראה כי מדובר באבנית וניתן להסירה על ידי ניקוי מקצועי עם מכשור מיוחד של הרופא/השיננית.


שאלה- יש לי ילדה בת 3.5 שלה יש חור בשן טוחנת אחורית. ניסינו טיפול אצל רופא ילדים ע"י גז צחוק וללא הצלחה. אמרו לנו שהדרך היחידה היא הרדמה כללית בבית חולים. אני לא מעוניינת בהרדמה כללית במיוחד שמדובר בשן אחת. מה אתה ממליץ? האם לחכות? האם כן לבצע הרדמה כללית? האם לנסות שוב או דרך אחרת?
תשובה- האם הייתם אצל מומחית לרפואת שיניים לילדים או רק "רופאת ילדים" יש הבדל גדול ולא כולם בקיאים בו. לדעתי רופאה מומחית לילדים לא היתה ממליצה על הרדמה כללית בגלל "חור" אחד. ולכן או שהרופאה אינה מומחית או שיש עוד הרבה טיפולים נוספים.
יש למומחים דרכים נוספות בנוסף לגז צחוק על ידי טשטוש תרופתי למשל..
אינני ממליץ להמתין כיון שהמצב רק יחמיר.
פנו למומחה/ית לרפואת שיניים לילדים


שאלה- רציתי לשאול האם גודל המוצץ שבתי בת השלוש לוקחת יכול להביא בעיות לשיניים? היא משתמשת בגודל קטן ביותר{0-5}?
תשובה- לדעתי, לא מומלץ להגדיל את המוצץ כיוון שכך מגדילים מידת ההפרעה הנגרמת לעמדת השיניים ומבנה הלסת.
יש דעה הגורסת שכן להגדיל את המוצץ כיוון שכך יש תמיכה רבה יותר לחיך של הפעוט. אינני מכיר מחקרים התומכים בגישה אחת או השניה."


שאלה- אצל מיקה הניבים יותר גדולים מהשיניים האחרות וכשהיא מחייכת היא נראית קצת ומפירית. האם יש טעם לחששות או שבשיניים הקבועות (שהן גדולות יותר) הדברים ישתנו?מיקה עם מוצץ של גיל 6 חודשים למרות שהיא בת שנתיים וארבע.
תשובה- זה המוצץ, אשר מונע מהשיניים הקדמיות לבקוע וכך הניבים בולטים. זה אמור לחלוף עם הגמילה מהמוצץ.


שאלה- בתי בת שנה וחצי ויש לה כבר כמעט את כל השיניים. הבעיה היא שיש לה רווח מאד גדול בין שתי השיניים העליונות הקדמיות. יש לציין שהשיניים צמחו ככה מלכתחילה. בהתחלה אמרו לי שכשיצאו לה שאר השיניים הן ידחפו את השיניים הקדמיות ואז הרווח יצטמצם אבל היום אני רואה שהרווח לא הצטמצם אלא נשאר כמו שהוא. האם השיניים יישארו עם כזה רווח או שכאשר יתחלפו יש סיכוי שיצמחו ללא רווח? האם יש טעם לקחת לרופא שיניים בגיל כזה בגלל הרווח הזה או שזה מיותר מאחר והשיניים בכל מקרה יתחלפו ועד אז אין הרבה מה לעשות?
תשובה- המצב התקין בשיניים נשירות הוא שיש מרווחים בין השיניים. לעיתים מרווח מאד גדול נגרם מסיבות שונות כגון שן עודפת או חסר שיניים. אם תעברי על התשובות הקודמות תגלי שבהחלט זה הזמן לביקור במרפאה (אם כי לא סביר שבוע טיפול כלשהו).



מצורף קישור למאמר מפורום רפואת שיניים לילדים אשר יענה על שאלות רבות.


המון תודה לד"ר אייל בוצר על אירוח מרתק!!!
blogTV Live

Bad Request (Invalid Hostname)