שלום
אני מחפש טרמפ, אם מישהו מגיע לשם.

אני עצמי גר באיזור הדרום, אשמח לטרמפ ואוכל להגיע לכל מקום על הדרך שתרצו (בין אם זה ב"ש או מיתר או להבים או מה שלא יהיה), ככה שגם אם מישהו מגיע לא מן הדרום אלא מן המרכז - יכול להיות בסדר גמור!

המירוץ עצמו מתחיל בסביבות 7:30, והחלוקת מספרים באיזור 6 וחצי.

זה ממש חשוב!
ואם לא יהיה לי טרמפ, אני לא חושב שאוכל להגיע לצערי :(
(מוכן גם להשתתף בעלויות דלק ומה לא, רק תעזרו ל"רץ חסר רכב" להגיע לאירוע בבקשה!)

בהמשך לשרשור של רהב שכבר התיישן, יש לי רק דבר אחד לאמר לאלו שטוענים שהם מספיקים גם לנהל קריירה, גם להיות אנשי משפחה פעילים וטובים וגם לרוץ מרתונים, אולרטא, איש ברזל וכו':  
אני לא מאמין לכם.
ההתייחסות שלכם, שבסך הכל אתם קמים קצת יותר מוקדם, מנהלים את הזמן נכון והכל בסדר, מתעלמת מ-2 אלמנטים מרכזיים:
1. עייפות. לרוץ שעתיים בשעות הבוקר זה לא כמו לקרוא עיתון שעתיים. זו פעילות מעייפת. אני מניח שזה משתנה מאדם לאדם, אבל אצלי לפחות הגבול הוא באיזור ה-12 ק"מ. כל ריצה מעבר לזה פוגעת במידה מסויימת בתיפקוד שלי במשך היום, גם מבחינת עירנות וגם מבחינת ריכוז. ריצה מעל 20 ק"מ כבר מחייבת איזו תנומה קלה, אחרת ממש קשה להגיע לסוף היום. להגיד שאפשר לרוץ 40 ק"מ ואז לצאת לטיול עם המשפחה כאילו כלום - מצטער אבל אני לא קונה את זה. לרוץ 20 ק"מ ולתת יום עבודה מלא גם לא נשמע הכי ריאלי.
2. אלמנט ההתמכרות. ככל שרצים יותר, מתמכרים יותר. איפה זה בא לידי ביטוי? קודם כל בירידה ברמת העניין של כל דבר שלא קשור לפעילות גופנית. בכל מקום שאתה נמצא, נניח שישיבה בעבודה, עם חברים או בשיחה עם בת הזוג או אחד הילדים, רק חלק מתשומת הלב שלך נתונים לסביבה שלך, ובחלק השני כל הזמן מהדהדות מחשבות על ריצה,ריצה,ריצה ולא עוזבות אותך. לא תמיד אתה מקשיב ולא תמיד אכפת לך כמו שהיה אכפת לך לולא היית מכור לריצה. בהמשך לכך גם סדרי העדיפויות משתנים, וכל סטיה מן השיגרה, גם אם אתה עושה אותה בסוף, נראית לך כמו סוג של עונש, ובמיוחד אם  כל זה קורה אחרי תשע בערב.

מה אני מנסה להגיד? שמי שנשאב כל כך עמוק לתוך הריצה, כמו כל התמכרות אחרת, מנתק את עצמו במידה מסויימת מהסביבה, חי  בהכחשה וממציא לעצמו הצדקות שונות ומשונות שזה לא כל כך נורא ובעצם אחרים גם מרויחים מזה.
זה לא שאני נגד ריצה, ובעצמי אני מקווה לרוץ מרתונים ומדי פעם להישאב לתקופה מסויימת לתוך הטירוף הזה, גם אם זה פוגע קצת במשפחה ובעבודה. אבל אי אפשר להתמיד בסגנון כזה יותר מדי זמן בלי שזה יזיק ממש לדברים שאמורים להיות לנו לא פחות חשובים.

היי,

אני בת 20, מתאמנת 5-6 פעמים בשבוע להנאתי הרבה ונחשבת כבעלת כושר גופנית מעולה (לא מנסה להשוויץ, אלא רק למסור מעט רקע...). תמיד נהנתי מספורט. אני משתתפת בשיעורי אירובי שונים בסטודיו כבר תקופה ארוכה אך אך למעשה התחלתי לבצע אימוני ריצה באופן רציף ורציני לפני כחצי שנה בלבד. אני מתאמנת גם בחד"כ פעמיים בשבוע (לצורך פיתוח מסת שריר ועליה הכרחית במשקל). הספקתי להשתתף במירוצים וכרגע אני עומדת על 23 דק' למרחק של 5 ק"מ (במאמץ רב, אני תחרותית מאוד). לא התחרתי בריצות למרחקים ארוכים יותר אך באימון ממוצע אני רצה כ-7-8 ק"מ ובארוך ביותר הגעתי גם ל-13 ק"מ (מאוד בקלות אך בקצב קל).

כמה שאלות:
כיצד ניתן לבנות תכנית אימונים לחצי מרתון? אירובי מדרגה אני מסוגלת לבצע במשך 5 שעות ברציפות (עם הפסקות קצרצרות) אך מעולם לא רצתי כ"כ הרבה זמן ברצף.. למרות זאת, מבחינתי מדובר במטרה ריאלית קרובה, אך לאיזה מרחק לדעתכם יש להגיע באימונים לפני כן ותוך כמה שבועות? האם קיימות תחרויות חצי-מרתון באופק הרחוק אותן אוכל לסמן כמטרה? איזו תוצאה בחצי מרתון "מקבילה" להישגי ב-5 ק"מ?
האם "שווה" להשקיע במאמן לצורך שיפור סגנון? ביקורת בונה שקיבלתי גרמה לי להבין שיש הרבה מקום לשיפור... השאלה היא, כמה אכן הטכניקה תורמת לשיפור ההישגים? בהתחשב בהישגים הנוכחיים ובגילי המאוחר יחסית, לאילו תוצאות אני יכולה לשאוף?

תודה רבה!

שלום לחברי הפורום. אני בן 28 מכפר סבא.מעולם לא רצתי רכבתי או שחיתי בצורה רצינית אבל אחד החלומות שלי הוא לסיים תריאטלון. קיוויתי שתוכלו להפנות אותי לקבוצות באזורי שמכינות לקראת התריאטלון או במידה ואין להסביר איך להתכונן לבד.
בתודה מראש

או שאני מחמיר על מזג האויר ??
לפי נתוני זיהום אויר אתמול היה ממש רע ... שלשום היה סתם רע ולפני זה גם.
והיום רע ...

החזאים מדברים על המשך עד יום שני, אז מה עושים ? לא רצים ?

(חייב את מנת הריצה שלי)

מבקש סליחה מקהילת הטריאטלתים על הבורות

הבטחנו לכן שההכנות לטריאתלון נשים יהיו מרגשות ומהנות כמעט כמו הטריאתלון עצמו.
אז הנה עדכון קצר על מה שהתחדש השבוע לקראת טריאתלון נשים, ומה מצפה לנו בימים הקרובים.

מה התחדש השבוע?
אימונים פתוחים:
עוד מאמנים וקבוצות מצטרפים ליוזמת האימונים הפתוחים ברחבי הארץ
ברוך קרן וקבוצת עמק האוש"ר פותחים את אימוני הקבוצה לנשות האיזור
אלי גז ונמרוד לביא מקבוצת טריאתלון נס ציונה פותחים את אימוניהם לנשות האיזור
ניר רייכמן (ויחד איתו גילי צוקרמן – אלופת טריאתלון נשים 2009) גם הם יעבירו הדרכות ואימונים באזור פרדס חנה/כרכור
וכל אלו בנוסף לשלל אימונים פתוחים ברחבי הארץ
כל הפרטים באתר טריאתלון נשים: אימונים פתוחים לקראת טריאתלון נשים ה-17

ערבי נשים ומפגשים
גם ערבי הנשים והמפגשים תופסים תאוצה: מאמנות ומאמנים, חנויות טריאתלון ובעיקר אנשים (ובפרט נשים) שאוהבים טריאתלון יזמו שלל מפגשים וערבי נשים.
החל מטיפים מעשיים, שיחות עם מאמנים, הרצאת פסיכולוג ספורט ועוד ועוד וכלה בערבי נשים (וגם מפגשי בוקר לפעמים) עם סיפורים אישיים והזדמנות לחלוק חוויות עם סוזי דבוסקין המדהימה שלנו ונשים אחרות שהתנסו בטריאתלון.
כל הפרטים באתר טריאתלון נשים: ערבי נשים ומפגשים לקראת טריאתלון נשים ה-17

ומה מצפה לנו בשבוע הקרוב?
מחר, יום שישי, יתקיימו שלושה אימונים פתוחים שונים בתל אביב:
8:30 אימון רכיבה + ריצה עם חלי רוזנשטיין וקבוצת TriLv
15:00 אימון רכיבה + ריצה עם אייל מויאל מ-GoLong
16:00 אימון רכיבה + ריצה עם מיכל יוסיפון וטלי פינק מ-ZOOZI
כל הפרטים וטלפונים ליצירת קשר באתר טריאתלון נשים: אימונים פתוחים לקראת טריאתלון נשים ה-17

מפגש היכרות לקראת טריאתלון נשים לנשות כפר סבא והסביבה
ביום ראשון הקרוב 14.3.2010 בשעה 20:00 יתקיים מפגש היכרות בקנטרי כפר סבא
נעמי ויינשטוק - פורום ספורט, מועצת נשים כפר סבא יזמה עבורכן מפגש מיוחד לקראת טריאתלון נשים
בתכנית:
סיפור אישי: היציאה לדרך עם הטריאתלון
מהו טריאתלון?
טריאתלון נשים – מידע ופרטים?
כיצד ניתן להתאמן?
לצד נעמי ויינשטוק, ישתתפו בערב גם סוזי דבוסקין, מור שלזינגר ואחרות.


כל הפרטים באתר טריאתלון נשים: ערבי נשים ומפגשים לקראת טריאתלון נשים ה-17

נשמח לראותכן

טריאתלון נשים: כל אחת מנצחת!

תודה רבה רבה
איזה כיף להיות בעל מדבקה כזאת

אבל קצת התפדחתי להדביק אותה ליד המדבקה של ה-42.2

בבחינת "שלי יותר גדול..."

ובכלל
נראה לי שאחרי ה-80 שנה בשנה שעברה השווצתי הרבה יותר...

עמוס שפירא, מנכ"ל סלקום, יתארח בפורום אוניברסיטת ת"א בין השעות 16:00-17:30.
שפירא ישיב לשאלותיכם בנושא נקודת מבט של מנכ"ל: יותר חשוב היכן למדת מאשר מה למדת:
http://www.tapuz.co.il/Forums2008/ViewMsg.aspx?ForumId=1729&MessageId=139521458

דמיינו את  ליברפול בשנת 1955
דמיינו ילד הגדל אצל דודה אוהבת אך שמרנית.
דמיינו נער חצוף, סקרן, מצחיק המחפש ריגושים.
דמיינו את הגיטרה הראשונה שלו.
דמיינו אותו עולה לראשונה על במה...
פורום הביטלס וקולנוע לב מזמינים אתכם לקבל כרטיס זוגי פתוח לסרט החדש נער משום מקום, העוסק בילדותו של ג'ון לנון.
כל מה שעליכם לעשות הוא לכתוב קטע קצר ומקורי על ג'ון לנון לספר המחזור הדמיוני שלו:
http://www.tapuz.co.il/Forums2008/ViewMsg.aspx?ForumId=298&MessageId=139506145

מצעד נתן אלתרמן מגיע לשלב ההצבעה
ביום שני ה-15 במרץ בין השעות 15:00-17:00 נערוך בשיתוף התכנית "ציפורי שיר" ברשת ג' מצעד שירי נתן אלתרמן.
אתם הצעתם לנו שירים נפלאים בנושא ועכשיו הגיע הזמן להצביע לשירים ולדאוג להכניס אותם למצעד.
קדימה, ההצבעה כבר נפתחה:
http://www.tapuz.co.il/reshetgimel/

פורסם פה שמי שלא קיבל מדבקה שלאחר הריצה מוזמן לקבלה בדואר
אם מישהו יכול לתת לי פרטים נוספים אני אשמח
תודה אורי

אגוד הניווט הספורטיבי מקיים את מרתון ההרים השנתי שלו.
זו היא תחרות ניווט בשיטת 'סקור' (איסוף מקסימום ניקוד בזמן קבוע מראש).

במרתון ההרים יש כ8 שעות וכדי לאסוף את כולן יש לרוץ כמה עשרות ק"מ (40-50 - לאו דווקא מישוריים).
התחרות היא בחוליות של 2-5 אנשים.

מי שרוצה מוזמן להציץ כאן: מרתון הרים ולהירשם.

מאוד מומלץ - לא עוד רק ריצה כי אם גם צריך להפעיל את המוח בדרך...

נ"ב
הניווט מתבצע על מפות ניווט ספורטיבי ובד"כ באירוע כזה הוא פשוט למדי.

נ"ב 2
אם מישהו חושש מהניווט אני בטוח שניתן למצוא נווטים שמעונינים למצוא שותף.

שלום ,

אני מתכוון לבצע אימון מחר בפארק הירקון ולאחר מכן ברצוני לבצע אימון קצר באיצטדיון האתלטיקה בהדר יוסף.

האם הכניסה והאימון באיצטדיון הינם חופשיים לקהל הרחב ?
האם ניתן להשתמש במלתחות של המתקן לאחר האימון ?

במידה ולא ניתן להשתמש במלתחות האם יש מקום אחר בסביבה שאפשר להתרחץ ולהחליף בגדים ?

תודה
שי

בשני האימונים האחרונים משום מה האימון מתחיל ב117% מהדופק המקסימלי ואחרי דקה יורד לדופק נורמלי. מישהו נתקל בתופעה?

מוזמנים לשרשר רק פה כל מה שקשור לקנייה ומכירה.
רוצים לקנות?
רוצים למכור?
רוצים לפרסם מבצע?
עושים זאת רק בשרשור זה.
אמיר

שלום לכולם,
לפני יומיים רצתי את מרתון ברצלונה שהינו המרתון הראשון שלי. מה אני אגיד לכם, בסולם של 1 עד עשר אני נותן לספרדים 11. במרתון השתתפו 13000 רצים, ארגון למופת, הכל מסודר, האקספו היה בהנגאר עצום. המזג אויר היה אידיאלי (בערך 12 מעלות). החלטתי לרוץ עם הפייסר של שלוש שעות וארבעים וחמש דקות. הרצים מסתדרים לפני קו הזינוק לפי התוצאה המשוערת, הכל לפי אמון, אין תחמונים, אין קומבינות. הפייסר קשור לבלון לבן גדול ומזהים אותו בקלות. אות הזינוק ניתן ויוצאים לדרך. זינקתי קצת לפני הפייסר, האטתי בכוונה, ולאחר 2 קמ הוא הגיע אלי ומשם רצתי איתו. הריצה עוברת בכל המוקדים הראשיים בעיר (סגרדה פמיליה, שער הנצחון, רמבלס וכו'...). הרחובות מפוצצים במעודדים וכל קילומטר יש להקה או רמקולים. הקילומטרים עוברים מהר, ואני ממש מחזיק את עצמי לא להגביר (ואולי לרדת מתחת 5 דקות לקמ), מגיעים לקמ ה-30 הכל סבבה אני מבסוט, לא קשה מדי, וחושב שכעת שמריחים את הסוף אפשר להגביר בבטחה, אבל בכל זאת מחליט להשאר עם הפייסר. ואז כדרכם של שאננים אני חוטף את הבום הגדול ופוגע בקיר בקמ ה-33. רק מי שחטף קיר מבין איך בשבריר שניה עוברים מגג העולם לשפל המדרגה. כל מה שרציתי זה לחפור קבר ולשכב בו. אמנם נשארו "רק" עוד 9 קמ (ובימים כתיקונים 9 קמ אני אוכל בלי מלח) אבל באותו רגע זה נראה אין סופי ובלתי אפשרי. ברגע, הקצב צנח לאזור ה- 6.5 דקות לקמ. הגעתי לקמ ה- 35 (תחנת רענון), רצוץ ושבור, פירקתי בקבוק איזוטוני וחופן שקדים, כנראה שנראתי פטטי. על החזה מלבד המספר כתוב גם השם הפרטי, וקבוצת ספרדים שראתה אותי (וזיהתה את השפל הנפשי שלי) צעקה בליל מילים (שמתוכם זיהיתי רק את השם שלי), אחד מהם נתן לי צ'פחה בגב, ואז כמו משמים חזרו אלי חלק מהכוחות (כנראה תודות גם לאיזוטוני והפיצוחים),לא חזרתי לרוץ בקצב 5, אבל הצלחתי להתייצב על 5:50. אני חייב לציין שגם קצב זה הרגיש באותו רגע כקצה גבול היכולת. בקמ ה- 40 הבנתי שאם אני מגביר קצת, אני יורד מ-4 שעות. בקמצוץ הכח שנשאר לי הגברתי, וסיימתי ב- 3 שעות 58 דקות. לא היה מאושר ממני באותו רגע.
מיד כשחוצים את קו הסיום עוברים מעין שרשרת חיול: הצ'יפ מחובר עם אזיקון (לא מושחל בשרוך), ישנו איש שחותך עם קאטר ולוקח את הציפ. מייד מקבלים מיים, איזוטוני, מדליה, חטיף, ופיצוחים. הכל בסרט נע, לא עומדים בשום תור. חזרתי עייף אך מרוצה לשטח האקספו ולהפתעתי גיליתי שפתחו עשרות (אם לא יותר) עמדות מסז',כשבכל עמדה 2 מסז'יסטים. לאחר תור של כמה דקות נשכבתי על מיטה, כל מסז'יסט התנפל על רגל, וכעבור 20 דקות התחלתי להרגיש שכבר אין משקולות של טונה על כל רגל.
התארגנתי ושמתי פעמי חזרה למלון, ביציאה מהאקספו פגשתי קבוצה של כ- 10 ישראלים שהגיעו יחד מהארץ, הם הופתעו לשמוע שהגעתי לברצלונה לבדי  אבל לא הפגינו התנהגות ספורטיבית כמו הזמנה להצטרף לארוחה לשבירת המרתון.
סה"כ חוויה אדירה, לא מצטער על אף רגע .
עיקר התובנות הם:
1) עבור חברה פחות מנוסים (כמוני), ריצה צמודה לפייסר יותר קלה (גם אפקט העדר וגם לא צריך להסתכל בגרמין כל שניה).
2) התגברות על קיר היא ברובה פסיכולוגית וכנראה ככל שיותר מנוסים כך יותר קל להתמודד.
3) לא נורא לנסוע לבד לחו"ל, אבל בחייאת חברה, אם אתם קבוצה, וקלטתם מישהו לבד, תתנהגו כמו בני אדם וספורטאים.
4) לא צריך שום טובות מחולדאי ושאר המגעילים מעיריית ת"א.

ברק